חגי תשרי-יציאה לדרך חדשה

אנחנו נכנסים לשנה החדשה שנת תשפ"א. הכניסה לשנה החדשה בסימן הסגר השני. מי תאר לעצמו מציאות הזויה שכזו לפני שנה. נראה כי שוב אנחנו מקבלים תמרורי אזהרה. הסגר הראשון היה עבורנו הפתעה. לא ידענו מהי אותה מציאות של הקורונה. אני זוכר בתוך כל ההכנות של פסח, נדהמתי עד כמה נגיף קטן יכול לעורר עולם שלם למציאות אחרת חדשה לא מובנת. הכי הפתיע אותי איך נסגרו השמיים – לא טסים, אין נחיתות, נסגרו מלונות ומסעדות, בתי קפה, כאילו מלמעלה החליטו עבורנו, מה באמת נחוץ ומה לא. האמת, במציאות שלנו, תרבות הצריכה הגיעה לאובדן שליטה. תעשיות שלמות מייצרות מוצרים שאדם נורמלי לא באמת צריך, כאילו הקורונה באה ואומרת שבו קצת בבית עם המשפחה, תדברו אחד עם השני, תפסיקו לרוץ! 

הופתעתי לראות באיזו מהירות הטבע הגיב לסגר שלנו. נראה כי שוב אותתו לנו 'שימו לב'. עד כמה פגעתם בטבע. כאילו הטבע אומר לנו שהוא שמח שהוא חזר קצת לאיזון מאחר ואנחנו לשמר עליו. אני זוכר את הרוגע בכבישים, את הארוחות המתארכות, את השקט. מהר מאוד יצאנו מהסגר הראשון. מהר מידי לטעמי. 4-5 חודשים של "של חיים הישנים" ונראה שוב נכנסים לסגר אם מצב תחלואה הרבה יותר דרסטי אפילו נפיץ, בחודשים האחרונים הינו עדים לתופעות  מזעזעות  בחברה שלנו. נראה כי אנחנו לא מוכנים ולא רוצים לצאת לדרך חדשה והטבע יעניש ומעניש אותנו. צריך לעשות חשבון נפש כללי. איך אנחנו רואים את העתיד של ילדינו? באיזה עולם אנחנו רוצים שהם יגדלו את ילדיהם? והאם אנחנו כחברה, בונים להם את העתיד.

יונה זה אנחנו!

ביום הכיפורים נהוג לקרוא את ספר יונה,יונה הנביא קיבל תפקיד,לספר על "החיים החדשים"חיים של אהבת הזולת חיים של ביטחון ושגשוג כלכלי, חברתי ורוחני. חיים שפעם כל אחד מאיתנו חלם עבורו ועבור ילדיו. נראה שהפסקנו לחלום. אנחנו מסכימים לקבל על עצמנו מציאות הזויה שבה אנחנו כל הזמן במלחמה – בבית, בסופר, בכביש, בבית הספר, אין לנו חברה ישראלית בריאה. אנחנו שונאים אחד את השני חייבים להגיד את האמת. חיבים להתחיל לשנות את היסוד שעליו בנוי החיים.

יונה ניסה לברוח מתפקידו וכך גם אנחנו כיום בסופו של דבר,הוא חוייב, לקיים את תפקידו, לנו יש שנה חדשה בפתח,שינוי שצריך לקחת על עצמנו, עבורנו עבר ילדנו ועבור העולם כולו.