החוקיות של החיים

העולם שאנחנו חיים בו הוא מאוד מורכב. אנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו עושים כאן, איך העולם מתנהל על פי איזו חוקיות. אף אחד מאיתנו לא יודע למה הוא נולד דווקא במשפחה שבה הוא נולד, בזמן שבו הוא נולד ודווקא עם התכונות שניתנו לו מהטבע. לא בחרנו אף אחד מהנתונים האלה, אף אחד לא שאל אותנו.

שאלות הנצח

ולמרות שאנחנו יצורים אינטליגנטים ומתקדמים, אנחנו בפועל חיים בתוך עולם שאנחנו לא לגמרי מבינים. אין לנו מושג למה קרה לנו מה שקרה בעבר, או לחילופין מה יקרה בעוד רגע או בעוד כמה שנים. וככל שאנחנו מתפתחים משנה לשנה ומדור לדור, השאלות שלנו על החיים הופכות לעמוקות וגדולות יותר. ואנחנו הופכים מבולבלים יותר.

מרגע לרגע החיים שלנו עוברים בריב. בזוגיות, עם הילדים, עם הקולגות בעבודה או במלחמות בין מדינות. הכול כאוטי כי הקשרים הרוסים, ואין לנו מושג איך לבנות אותם נכון. ואותן שאלות נצח, למה ובשביל מה אנחנו חיים, לשם מה הכול קיים ומה המטרה של כל הטירוף הזה, מהדהדות בלב ובמוח, מבקשות מענה.

משמעות הקיום (מהפרספקטיבה של קבלה לעם)

השאלות האלו שהיום עולות במיליוני אנשים, עלו באנשים בודדים כבר משחר ההיסטוריה. אלו שלא ויתרו, אלא התבוננו וחקרו את הטבע במטרה למצוא תשובה, הצליחו למצוא אותה. הם גילו מה הסיבה למציאות, מה התהליך שמניע אותה, מה התוכנה שמפעילה אותה ומה המטרה שאליה היא מתקדמת.

האדם הראשון שגילה את כל מערכת הטבע הזו היה המקובל הראשון שחי לפני ששת אלפים שנה. הוא נקרא "מקובל" מלשון לקבל, מפני שקיבל מעמקי הטבע את הידע הזה אודות מהות החיים ומטרת החיים. ואת כל הידע שקיבל הוא מסר לאחרים, למי שהיה בשל לשמוע. כך עברה חכמת הקבלה ממקובל למקובל לאורך אלפי שנים, המתינה לדור שלנו שבו יבשיל הרצון התובעני לגלות את משמעות החיים בקרב המוני בני אדם. ולכן היא מתגלה ופורצת דווקא היום.

הקבלה של בני ברוך

בעזרת חכמת הקבלה אדם יכול לשנות את הגורל שלו. במקום להרגיש רק את החיים הקצרים, הזמניים והקשים האלו שכולנו מכירים בעולם הזה, הוא יכול להתחיל להרגיש מערכת חיים הרמונית, עצומה, נצחית, מלאה באהבה והתפתחות, שלא מוגבלת בכל המגבלות הצרות של העולם היומיומי הרגיל.

וכאשר הגוף נפטר, עבור המקובל אין ממש הבדל, כי החיים שלו כבר מתקיימים ברובד אחר לגמרי. הוא מרגיש את עצמו חי, שמח, אוהב, אהוב ומתפתח כל הזמן, ללא תלות בגוף. המקובלים נותנים דוגמה ידועה, שמוות גשמי דומה למצב שאדם מסיר את החולצה המלוכלכת בסוף היום ושם אותה בכביסה. לוקח חולצה נקייה מהארון וממשיך הלאה את חייו. והחיים שלו מאושרים, מלאי משמעות, מימוש עצמי ואהבה

יהודי ארה"ב

יהודי ארצות הברית נסחפים בזרם שכולנו נמצאים בו, רק שהם נמצאים בחזית במקום שבו הדברים קורים בפעם הראשונה לכן הם אולי לא רואים לאן האנושות הולכת רצה שלא להגיד מדרדרת

הם לא רואים את הגוף הכללי של האנושות הם מונעים על ידי תאווה להצליח להגשים את עצמם הם בעצם אנחנו עם כל אחד מאיתנו. ואנחנו צריכים להשגיח עליכם אתם יהודי אמריקה יקרים לליבנו

בתוך ההתקדמות לא שמנו לב אבל אנחנו נעים במעגלים עם כל ההתרחשויות אינספור שפוקדות אותנו ביחד וכל אחד ואחד לחוד, עדיין הדפוסים לא השתנו, ביחד עם עוד כמה דברים שלא השתנו. היהודי נדרש, מחוייב לעבוד על האיחוד לגלות את השורש שמאחד אותו עם אחד וזו עבודה הכי קשה שיש בעיקר בגלל שהיא בלתי נראית ובלתי מוערכת כלל וכלל היא פשוט לא קיימת

בית קברות יהודי

זה כמו מאמץ דמיוני מעמד שהוא דמיוני בעיני הסביבה אבל עבור האדם הוא בלתי מוסבר. וקיים גם החיוב לעשות את המאמץ הזה את העבודה הזו איננו מוחשי לא שומעים עליו בחדשות לא שומעים עליו בפרסומות לא שומעים עליו מהממשלה לא שומעים עליו במכולת הוא פשוט לא קיים בכלל

אנחנו מוכרחים לצרף אחד ועוד אחד ולהבין את הנסיבות הייחודיות של העם היהודי, שלהיות מצורפים ממקורות שונים של היותנו מעט יותר אינטליגנטים במובנים מסוימים מאשר שאר בני העולם, מאשר השכנים שלנו מאשר העמיתים שלנו מאשר המתחרים שלנו בשוק החופשי. ושוב לעשות אחד ועוד אחד ולהבין שדרך האנטישמיות אומות העולם דורשים מאיתנו משהו ששוב פעם לא יכול לעבור בצינורות המקובלים של פרסום תקשורת בחיי היומיום, אבל הם מבטאים כלפינו בבקשה דרישה האשמה מאוד חזקה מאוד שורשית מאוד עקרונית ועם כל זה היא גם לא רציונאלית בעליל

עלינו להבין שמתוך אחד ועוד אחד יוצא שלוש שיש כאן משהו נוסף במשוואה שהוא לא נמצא במציאות היומיומית אבל הוא מאוד מאוד קשור אלינו וזהו האיחוד. מכשלה נוספת היא הערוצים השונים להבין את התרבות היהודית, העם היהודי התורה היהודית

את התורה היהודית אימצו המון תרבויות והפכו אותם לדתות משלהם גם בתוך היהדות יש המון זרמים שונים ולכל אחד יש מה להגיד ולפני שמסיימים לשמוע מישהו כבר זה מספיק זה מוכר זה מתנגש עם מה שאנחנו מכירים ולא ידוע לאן זה לוקח

מהות העם היהודי ומהות מצב העולם יותר נכון מהות מצב האנושות, ועוד יותר מדוייק מהות העם היהודי היא איחוד. ובייחוד נמצאים כל הסודות. איחוד מבלי להסתכל על שום היבט אחר בחיים לא מעשים לא רצונות פשוט איחוד והאיחוד אינו נעשה בצורה ספונטנית לפי דעתו של כל יחיד ויחיד אלה יש שיטה שמבודדת בצורה מועילה ונכונה את האגו ושמה אותו במקומו ופועלת איתו בצורה המקדמת את המטרה שהיא האיחוד

מזמור שיר לעולם הזה

יש לנו הכל בחיים הללו, כל מה שצריך וגם מה שלא צריך כביכול

אבל בעצם אם נסתכל קרוב אחד לשני בלבן של העין נראה שיש שם גם נקודה שחורה שבזכותה אנחנו רואים ממוקד יותר בהיר יותר למטרה, הכל כמובן לפי תנאי הסביבה

כשיש חושך מסביב הנקודה שחורה גדלה ומחפשת כל ניצוץ וזכר לקרן אור

וכשהכל מואר הנקודה השחורה מתכווצת מצטמצמת כדי לא להסתנוור מהשפע שמכסה .הכל באהבה שנראית לפעמים מוגזמת

אז ככה זה בחיים אנחנו נושמים מתכווצים ומתרחבים יחד עם כח הטבע עם כלל האנושות במציאות של טוב ורע מר ומתוק יש לנו תפקיד להחזיק אחד את השני חזק ופשוט להמשיך להנות ביחד מהכל

כי רק ביחד התמונה תהיה אמיתית ובפוקוס כל הזמן בלי תלות בתנאי הסביבה הקיצוניים

נזכיר אחד לשני שאחרי הכל עומד רק אור פשוט שרוצה פשוט ללמד אותנו לאהוב ללא אפליה ללא תנאים כמוהו

הכל תלוי בנו באיחוד שלנו ובאמונה שזה אפשרי

וזה אפשרי.

ישראל אוסטריה

לפני שבוע, היה משחק בסמי עופר של נבחרת ישראל מול נבחרת אוסטריה.

משחק מיוחד ומרגש. זה הרגיש כאילו נפתח דף נקי ואופטימי – אחרי עבודה קשה, יגיעה ורצון אמיתי לשמח! במשחק ניצחנו 4-1 (הישג בינלאומי לנבחרת שלא היה מאז 1999) ואי אפשר היה להתעלם מהנוסחה הזו להצלחה – חברי הקבוצה משתפים פעולה, מעל לכל הדעות, ההבדלים והשוני למען מטרה משותפת ומנצחים!

מה היה קורה אם אנחנו היינו עושים זאת בחיים שלנו, בכל תחום? דוגמה יפה לחיים.

אך לא הניצחון הוא העיקר, אלא הביחד.

אמנם מה שקורה היום מאד שונה מאיך שזה התחיל – הרבה כסף, משחקי אגו ואלימות שלצערנו, כבשו את בימת הכדורגל. וזה חלק ניכר ממה שרואים על המגרש ומאחוריו, משחק שהתחיל בצורתו הפשוטה, ברחוב – לשחק כדי ליהנות, כדי להיות ביחד, כי זה כיף להצליח כקבוצה, וזה כיף להיות אלוף בזה – במסירות, דריבלים, הקפצות ושערים – ולהיות מספיק מסונכרן כדי לדעת איך לשתף פעולה עם אלו שלצידך.

אין ספק שזה משחק יפהפה (ולא מדובר רק על השחקנים ) שכובש מיליונים, ממלא אצטדיונים, מאתגר, מהנה ומעורר רגש שבו שיתוף פעולה זה המפתח!

כדורגל במיטבו

תמיד סקרן אותי מדוע ולמה משחק הכדורגל מושך כל כך הרבה אנשים בעולם. לכאורה מה הענין? הלוא מדובר, משחק פשוט שכל המטרה להבקיע לשער היריב ולנצח והנה מליונים עוקבים מתרגשים בוכים ומתעצבנים כאילו הם הם משחקים. בהחלט תופעה מסקרנת. אפשר לזלזל בתופעה ולפטור את עצמנו, שעשוע להמונים. אבל אם בוחנים את העניין לעומקו מגלים בקבוצת כדורגל יכולה ללמד אותנו הכל על החיים וכיצד הם אמורים להיות

הנה זה עתה זכתה מכבי ת"א  באליפות ולא בפעם הראשונה אבל הפעם זה היה שונה ולמה? כי הפעם הצליחו לבנות מצב מיוחד שבו כל אחד מהשחקנים הבין שהצלחתו תלוייה באחרים ורק אם ישתפו פעולה ישיגו את המטרה. הניחו את האגו בצד כל אחד נתן מעצמו את הכל עבור חבריו כשכל הזמן המטרה המשותפת במרכז

נכון זה לא קל דורש מנהיג שיודע לכוון ולמקד אבל זה אפשרי. יותר מכך ההסכמה ההדדית מביאה לכך שכל אחד מגלה בתוכו כוחות ותעצומות נפש שלא ידע על קיומם, פתאום אין צורך לעסוק ב"אני" ובמה יצא לי אלא ההבנה שיש בינינו תלות, יש בינינו  מחוייבות יש לנו מטרה שהיא גדולה מכל אחד ואחד מאיתנו

המציאות הוכיחה והתוצאות הגיעו ובענק. מעניין מה היה קורה אילו גם בחיי היומיום היינו  מבינים את העיקרון הפשוט שבשיתוף פעולה, יחס וחיבור בינינו נוכל להשיג כל מטרה. לצערי דווקא עכשיו לפני הבחירות אנו עדים למצב הפוך שכל המסרים הם של

פירוד התנתקות ניכור וזלזול.

הלוואי ונצליח להשכיל שרק אם נשים את המטרה במרכז אם נלמד לחבק את האחר ניתן יד ונצעד ביחד נוכל, להשיג את המטרות וגם נהנה מהדרך